אמצעי מניעה הורמונליים והנקה / מאת: הדי הרפז – יועצת הנקה מוסמכת IBCLC
במאמר זה אעסוק בהשפעת הגלולה למניעת הריון Cerazette, המיועדת לנשים מניקות, על תהליך ייצור החלב. בזמן ההנקה משתחררים שני הורמונים חשובים: פרולקטין, ההורמון האחראי על ייצור חלב ואוקסיטוצין. בתקופה זו כל מעייניי האישה מכוונים לתהליך האימהות, הטיפול בגורים וההנקה. ההורמונים האחראים על תהליך ההנקה, עוזרים לה להתמודד עם המטלות התובעניות של היותה אם, וגורמים לה לרצות לטפל בגורים. התינוק הוא מושא אהבתה!
תקופה זו מיועדת גם לשיקום וחזרת הגוף למצבו הטרום הריוני. תחת השפעת הורמוני ההנקה, האישה נהנית מתקופת אל-ווסת ולא מאבדת דם. אודות לכך, מאגרי הברזל שלה לא מתדלדלים. המצב של אל-ווסת תורם לבריאותה בצורה משמעותית: הורדת הסיכון לסרטן השד והשחלות, מניעה של אוסטואופורוזיס וכו'. בנוסף, להנקה יש השפעה על פוריות האישה, וסביר שיקשה עליה להיכנס להריון בתקופה זו. בחברות שבטיות, כשהתינוק נמצא עם אמו 24 שעות ביממה, ויונק לעיתים תכופות ביום ובלילה, יש סבירות גבוהה שיהיה רווח טבעי של 2-3 שנים בין ההריונות. עם זאת, עדיין על האישה להיות אקטיבית בנוגע למניעת הריון.
בתרבות המערבית, נשים רבות משתמשות באמצעי מניעה הורמונליים שנים רבות לפני הריונן הראשון. לאורח חיים זה יש מחיר פיסיולוגי, של דיכוי המערכת ההורמונלית. כמו כן, פעמים רבות מערכת זו נפגעת מן ההתערבויות בלידה, הכוללות שימוש בחומרים סינטטיים, המשבשים את ההפרשות הטבעיות של הגוף. מכאן עולה, שכאשר אישה נוטלת גלולה למניעת הריון בזמן הנקה, נמשך רצף השיבוש של המערכת ההורמונלית.
הגלולה למניעת הריון שניתנת לנשים מניקות, מכילה פרוגסטרון בלבד, ואינה הגלולה המשולבת של פרוגסטרון ואסטרוגן. הגלולה המשולבת אסורה בהנקה וידועה כפוגעת בכמות החלב.
מתן גלולת הפרוגסטרון לאישה מניקה, כאמצעי למניעת הריון, מבוססת על שילוב של השפעת הפרוגסטרון על רירית הרחם, עם הרמות הגבוהות של פרולקטין, שהינו הורמון מעכב ביוץ. הגלולה מותרת לשימוש בזמן הנקה, משום שכמות הפרוגסטרון שעוברת בחלב האם לתינוק, היא קטנה. אולם, לדעתי אין התחשבות מספקת באינטראקציה בין הורמון הפרוגסטרון להורמון הפרולקטין באם המניקה. גם אם נכונה הסברה שהפרוגסטרון, במינון מספיק נמוך, אינו פוגע בתינוק, עדיין יש פגיעה בתהליך ייצור החלב עצמו.
בניסיוני הקליני כיועצת הנקה שנים רבות, אני רואה את ההשפעה הדרמטית של שימוש בגלולה למניעת הריון הניתנת לנשים מניקות, על תהליך ההנקה. שישה שבועות לאחר הלידה, אישה מגיעה לביקורת אצל רופא/ת נשים. זהו זמן בו עוסקים בתכנון משפחה. אמצעי המניעה הפופולרי ביותר לנשים מניקות הינו הגלולה למניעת הריון, המבוססת על הורמון הפרוגסטרון. הרופא המטפל באישה, יודע שהיא מניקה, ומרגיע אותה לחלוטין שגלולה זו מותרת בהנקה. לדעתי, פה טמונה הבעייתיות.
הבעייתיות נוצרת כתוצאה מהפיצול בטיפול באם ובתינוק. התינוק מטופל על ידי אחיות טיפת חלב ואילו אימו מטופלת אצל רופא הנשים שלה. מצב זה, מביא לכך שכאשר רופא הנשים ממליץ למטופלת שלו ליטול גלולה למניעת הריון, אין לו אפשרות לעקוב אחר תוצאות ההמלצה הזו על התינוק ובכלל. יתר על כן, בדרך כלל, אין בכלל מי שיעקוב אחר השפעת הגלולה על ההנקה, מכיוון שהנוהג בטיפת חלב הוא, שתינוק שעד גיל חודש עלה היטב במשקל ונתוני הפתיחה שלו טובים (משקל לידה, קצב עלייה במשקל, הנקה מוצלחת), יוזמן לביקורת נוספת בטיפת חלב רק בגיל חודשיים, על מנת לקבל חיסון ראשון. כך שאם אימו נוטלת גלולה למניעת הריון, החל משישה שבועות לאחר הלידה, יתכן שייוצר מחסור בחלב, שלא יאובחן על ידי אף אחד מן הגורמים הרפואיים.
במקרים כאלה, התינוק השמח והמשגשג מתחיל לגלות סימני עצבנות ביניקה, לבכות ולהיות מתוסכל. ייתכן והרגלי היציאות שלו ישתנו, ויהיה קקי פעם בכמה ימים. האם המודאגת מתקשרת לרופא הילדים, לטיפת חלב, ליועצת הנקה, וכולם "מרגיעים" אותה בטלפון שילד יונק יכול לעשות קקי פעם בכמה ימים, שהבכי הוא סימן לכאבי בטן וגזים, והתחושה שפחתה לה כמות החלב היא רק בראש שלה והיא סתם דואגת. הם מתבססים על השקילה שנעשתה בטיפת חלב בגיל חודש ואומרים "עובדה שהוא עלה במשקל!".
וכך, עוברים עוד כמה ימים, ובשקילה של גיל חודשיים ניכרת האטה מסוימת בקצב העלייה במשקל של התינוק, ביחס לעצמו, אבל שום פעמון אזהרה עדיין לא מצלצל. האם המתוסכלת, בטוחה שאין לה מספיק חלב, במיוחד לקראת סוף היום, זמן בו התינוק עצבני במיוחד, מחפשת פתרון למצוקתה. במקרה כזה ישנן כמה אפשרויות: האם תפנה ליועצת הנקה אחרת, שתדע לשאול אותה את השאלות הנכונות, או שתתחיל לתת תמ"ל בסוף היום על מנת להרגיע את התינוק וכך תרד כמות החלב שלה עוד יותר, או שהיא תתחיל לשאוב חלב כדי לראות "כמה חלב יש לה". בשקילה הבאה, לאחר שבוע או שבועיים, אם המצב לא יטופל, ככל הנראה תחול פגיעה קשה בכמות החלב.
יועצת הנקה טובה, צריכה לדעת לשאול את השאלות הנכונות, על מנת לנסות ולהבין את התלונה של האם. עליה לברר את משקל הלידה של התינוק, את קצב העלייה במשקל של התינוק ביחס לעצמו בגיל חודש ובגיל חודשיים (בלי שום קשר לגרפים של טיפת חלב), את מהלך הלידה ובאיזה שבוע הריון היא התרחשה, האם היה שינוי משמעותי באורח החיים שלה לאחרונה והאם היא החלה נוטלת גלולה למניעת הריון. רק משילוב הנתונים האלו, ניתן להבין מתי התחיל השיבוש בייצור החלב. אל לנו לומר לאישה המתלוננת על מחסור בחלב שהכל בסדר, אלא לפעול על מנת לקבל תמונה שלמה של הלידה, מהלך ההנקה והעלייה במשקל התינוק, ביחס לעצמו.
אישה שהבינה שתפוקת החלב שלה התדלדלה בעקבות הגלולה, בדרך כלל לא מעוניינת להמשיך לקחת גלולה זו, ואף מביעה כעס רב על כך שלא ניתן לה מלוא המידע על ההשפעות האפשריות של הגלולה, למרות שהתעניינה ושאלה את רופא הנשים שלה. כיועצת הנקה, עליך לוודא שהאם מבינה שהנקה אינה אמצעי מניעה ולדאוג לכך שהיא תדע שעליה להשתמש באמצעי מניעה לא הורמונליים, אם אינה מעוניינת להיכנס להריון נוסף. עם זאת, כמובן שבמקרה שבו האישה מתלוננת על מחסור בחלב, שלא על רקע נטילת גלולות, יש להמשיך לחקור מה הסיבה לשינוי.
הפגיעה בייצור החלב יכולה להיות הפיכה, ויש מקום לתהליך שיקום. יש להמליץ על מתן צמחים המגבירים ייצור חלב וכן הוספת שאיבות מספר פעמים ביום. אני ממליצה לאימהות, שמתמודדות עם מחסור בחלב, לתת לתינוק כ-60-80CC חלב שאוב בשעות הצהריים המאוחרות. זאת מכיוון שבמקרים רבים, כאשר אישה סובלת ממחסור בחלב, בשעות הבוקר עדיין התינוק יונק ברוגע יחסי, אך לקראת הערב כמות החלב פוחתת.
בנוסף להשפעות של הגלולה למניעת הריון על כמות חלב האם, יש לתת את הדעת על השלכות אפשריות נוספות של נטילת גלולות בהנקה, על האם והתינוק. כל תרופה, תכשיר ומזון שאישה מניקה צורכת עוברים בחלב לתינוק. אין בידינו היום מספיק מידע לגבי מעבר של ההורמונים לתינוק היונק והשפעתם לטווח הארוך. רות לורנס בספרה "Brestfeeding – A guide to the Medical profession", טוענת שמוקדם מידי בהיסטוריה הקצרה של אמצעי המניעה ההורמונליים, לקבוע שהשימוש בהם בטוח לחלוטין ושאין שום השפעות לטווח הארוך.
יועצות הנקה בימינו חייבות להיות מודעות להשפעה האפשרית של הגלולה למניעת הריון, המיועדות במיוחד לנשים מניקות, על תהליך ייצור החלב וההנקה.